|
|
|
|
כניסה / הרשמה
|
|
|
נשים הסובלות ממחלת שד פיברוציסטית יכולות לסייע רבות לעצמן לצמצם את המחלה עד להעלמתה, באמצעות תזונה נכונה, ומי שרוצה גם צמחי מרפא.
התזונה היא המשמעותית ביותר בתהליך, לכן את צריכה להקפיד על העקרונות שלה. באמצעות תזונה נכונה תוכלו להקטין את הרמות הגבוהות של האסטרוגן, רמת הדלקתיות יורדת וכך נמנעת הצטברות של גושים פיברוציסטיים בשד.
מחקרים הוכיחו כי ישנו קשר בין סרטן השד ומחלת שד פיברוציסטית לתת פעילות התירואיד (בלוטת התריס), או מחסור ביוד. חסר זה גורם לשכבת האפיתל להיות רגישה יותר להורמון האסטרוגן, מה שמביא להפרשת יתר, מעל גבול הספיגה ולכן תהיה נפיחות בשד, ציסטות קטנות יתפתחו ובהמשך פיברוזיס, כלומר הרקמה מתקשה.
ניתן לטפל בתת פעילות של בלוטת התריס באמצעות תירוזין, נטילת אצות מסוג קלפ, אומגה 3, ודגים. חשוב להימנע מאכילת ירקות מצליבים כמו כרוב, כרובית, קולרבי, צנון, לפת כרוב ניצנים וחרדל. ברגע שבלוטת התריס נמצאת באיזון, השיפור בדרך. המצליבים חוסמים קליטה ליוד.
לתפקודי המעיים גם תפקיד חשוב בהיווצרות מסטופתיה. נשים שפעילות המעיים שלהן איטית, במילים אחרות סובלות מעצירות (עד 3 יציאות בשבוע), סיכוי גדול יותר מפי 4 לחלות במחלה, מאשר נשים עם פעילות מעיים נורמאלית. הפלורה החיידקית במעי הגס גורמת לתהליך בו אסטרוגן מסונתז מחדש ונספג חזרה בגוף, וההמשך ידוע. בנוסף, נמצא כי נשים שאוכלות מכל הבא ליד סופגות אסטרוגן שהרעל לא סולק ממנו ב-50% יותר מנשים ששומרות על תזונה נכונה.
אנו ממליצים מאוד לבחון את נושא הריפוי באמצעות צמחים. מטפל מוסמך בתחום יכול להתאים לכן פורמולה צמחית אינדיווידואלית, אחרי תשאול מקיף. הפורמולה תאזן את מערכת הלימפה, המערכת ההורמונאלית, הכבד, וצמחים העובדים נקודתית ברקמת השד.
בכל מקרה, מומלץ להיות במעקב של כירורג שד בזמן תהליך הריפוי.
רפואה שלמה
|
|
|
|
|