נראה כי חילוקי הדעות בנושא רבים ואין החלטה חד משמעית. כדי להגיע לשורש העניין יש לנתח את המבנה הבסיסי של כל אדם, גבר ואישה. כל אחד מאיתנו מורכב משני חלקים עיקריים, האחד גבוה והשני נמוך יותר. הראשון רוחני והשני פיזי. למה אנו מתכוונים ?
לדוגמא: את לבד ב
בית, משעמם לך, את יורדת לבר ונדלקת על בחור שיושב בפינה עם מבט מחפש כמו שלך. האינסטינקט הבסיסי קורא לך לחתור למגע.
סקס מזדמן יכול להתאים לי עכשיו, את אומרת לעצמך. נפרדת לפני כמעט חצי שנה מהאקס ואת זקוקה ל
סקס, את חושבת, מה כבר יכול להיות ?
הצד השני שלך, יוצא כנגד. אני רוצה
אהבה, אני לא מפקירה את הגוף שלי לכל אחד, אני לא עושה את זה בלי רגש, אני שומרת על הרמה שלי, אז אולי איהנה הלילה וגם זה בספק, אבל בבוקר ארגיש זוועה. אני יכולה להתאפק ומעדיפה ללכת לישון לבד ולא להיכנס לסוג כזה של חוויה, זה לא מתאים לאופי שלי. אני ממשיכה לחפש
אהבה.
אבל אז שוב מגיע הקול שבעד
סקס מזדמן. הוא מגיע מהחלק הכי תאב, הכי יצרי. מה איכפת לך, הוא מציג את טיעונו. כולה פעם אחת, אל תהיי כבדה, את צריכה את זה, אולי אפילו ייצא מזה משהו רציני, גם אצל רותם זה התחיל בסטוץ ונגמר ב
חתונה, את חייבת את זה לבריאות הנפשית שלך, ומוסיף טיעונים דומים.
היצר המיני הוא חזק מאוד, אינסטינקט זה הוא למעשה הגלגל העצמתי ביותר שמניע את העולם על פי פרויד. האם יש לנו כוח להלחם נגדו ? האם צריך בכלל להילחם ? והאם יש מקום להתאפקות ?
תגיות:
סקס,
אהבה