צייד הקונים. איך לא להיתפס ברשתות הסופרמרקטים.

אך כולנו יודעים, שרק בודדים מאיתנו יכינו את עצמם בקפדנות לקראת הביקור בסופרמרקט. עדיף להכיר בשיטות של משיכת הקונה ולהתמודד איתם.

1. "המשולש הזהב"

בתוך הסופרמרקט ישנם שלושה אזורים ראשיים: הכניסה, המוצרים הכי נמכרים והקופות. אף פעם לא תראו שאזורי מכירות לחם, בשר וחלב נמצאים אחד ליד השני. מפזרים אותם במרחק מקסימאלי כדי לאלץ את הקונה לעבור מול כמה שיותר מדפים אפילו שהוא בא לקנות רק שקית חלב ושתי פיתות. בדרך של הלקוח המרצ'נאייזר מנוסה ישים מוצרים לא פופולאריים, אך ארוזים יפה.

2. "בגובה העיניים"

המדפים האמצעיים אשר הגישה עליהם נוחה, הם הכי שווים. עבור המוכר, כמובן. כך דווקא לשם הוא ישים את כל מה שצריך למכור בעדיפות ראשונה. הלקוחות לא אוהבים להתכופף או להפך לעמוד על קצות האצבעות
למרות שדווקא שם יכולים להימצא מוצרים זולים יותר או טריים יותר.

3. "בדרך"

המוצרים הכי פופולאריים בדרך כלל מוצעים לנו בסביבת מוצרים דומים. - זולים יותר או יקרים יותר. הזולים יותר נמכרים בגלל ההבדל במחירים, והיקר יותר - נמכר כי מוצר איכותי יותר, אפילו שהאיכות שלו מוסברת בייבוא מחו"ל.

4. "בשורות ראשונות"

במחלקות עם מוצרים המתקלקלים במהירות, אשר התוקף שלהם הולך ופג, נמצאים תמיד מקדימה. לקוחות רבים קונים מוצרים בלי להסתכל על תאריך הייצור. ועובדי הסופרמרקט משתדלים בכוונה לעשות את השורות הקרובות לקונה עד כמה שיותר צפופים. כך לא יעלה לראש של הקונה לפרוץ על תוך עומק המדף בשביל מוצר טרי יותר. את המוצר אשר נמצא יותר מדי זמן על המדף אפשר למכור בימים ספורים אם לשים אותו במקום הכי נראה לעין ביחד עם כתובית "מומלץ ביותר, "מחיר מבצע" או "המוצר של היום".

6. "רוצה את זה, נקודה."

בכניסה לקופה תראו מדפים עם שטויות שונות - ממתקים, צעצועים מסטיקים וכו,. זה נעשה בשביל שהילדים ייקחו חבילת סוכריות או שתים-שלושה מסטיקים בזמן שההורים מוציאים את הדברים מהעגלה. רוב האנשים יעדיפו לשלם עבור הממתק שהילד בחר, ולא להיכנס לעימותים איתו. ולא לעכב את התור.