4. אם רבנו, סימן שאנחנו לא יכולים לחיות ביחד.
אם תתייחסו בשלילה כזאת לריב הכי קטן, כדאי שתתחילו להשלים עם בדידות. הרי שיחסים ללא חילוקי דעות יכולים להיות רק בין אנשים אדישים זה כלפי זו.
עניין אחר הוא שיש מריבות שונות. אם הריב קרה בגלל שאחד רוצה לשנות את דעתו של האחר, אתם פשוט צריכים ללמוד להתווכח ולהביא את אי הסכמתכם בנימוס, במקום לא לדבר במשך ימים זו עם זה. אם כל המריבות שלכם קורות ללא סיבה ברורה, רק מפני שאחד מכם אוהב להתפרץ על אחרים בגלל מצב רוח רע, זה רק אומר שהוא לא יודע לשלוט ברגשות שלו. ובכלל לא הכרחי לחשוב שבגלל זה החיים המשותפים לא יצליחו. אפשר פשוט להתייחס בצורה פילוסופית להתפרצויות של החצי השני.
5. אפשר לעבור כל בעיה משפחתית, אם יש לנו יחסי מין מעולים.
זו הטעות הגדולה ביותר – להקדיש לסקס משמעות לפתירת בעיות בחיי המשפחה, וגם לא לקחת אותו בחשבון בכלל. וכמה שהוא לא יהיה טוב, אתם נאלצים לא רק לישון זה ליד זו אלא לנהל את הבית: ללכת לחנויות ולמסור את הילדים לבתי ספר, לעבוד ולחשוב לאן לנסוע בחופש. לחיי יומיום משותפים הבנה הדדית בבעיות אלה לא חשובה פחות מאשר סקס לוהט.
6. לטובת המשפחה אנחנו צריכים לחשוב באופן זהה.
כמובן, אם כך זה היה במציאות, הבעיות היו נפתרות בקלות – או ליתר דיוק, בכלל לא היו בעיות. אבל לחיים משותפים אנשים מגיעים עם ניסיון חיים שונה, לכל אחד הרגלים משלו, היבטים משלו על העולם, לא נדבר על כך שיכול להיות גם שוני סוציאלי. לכן לצפות מהחצי השני התאמה בין השאיפות שלכם, לכל היותר, נאיבי.
אבל לא כדאי גם לעשות טרגדיה מזה שאתם רואים בצורה שונה את עתידו של הילד שלכם. הרבה יותר חשוב לקבל את השותף לחיים שלך כפי שהוא וללמוד להתפשר.
7. צריך כל הזמן לחשוב על העבר, על מנת לא לחזור על טעויות.
זה מזכיר מישהו שזוכר כל החיים דברים רעים שעשו לו בעבר, אפילו אם זה נגרם מכוונות טובות. מהעבר המשותף שלכם צריך לקחת רק את הדברים הטובים ביותר. וצריך ללמוד לסלוח דברים רעים ולא להיזכר בהם אחר כך.
כמה שיותר תזכירו זה לזו את הטעויות שעשיתם בעבר, כך הם יחזרו על עצמם יותר. והאדם שעשה אותם לא ירגיש אשמה, אלא כעס. למי זה נעים כשמזכירים לו טעויות שהוא עשה לפני מאה שנים.
8. כשהאנשים באמת מאושרים, הם חיים רק מתוך אינטרסים של המשפחה.
ייתכן שלאחד מכם מספיק להתעסק בבית כדי להיות מאושר, לחנך את הילדים ולתקשר עם בן הזוג. אבל אין לדרוש זאת מהחצי השני.
הרי משפחה – זה רק אחד המקורות לקבל הנאה מהחיים. יש גם חברים, עבודה, תחביבים.
כשאם מסתגרים רק בתוך חיי המשפחה, אתם מסתכנים להפוך לאדם לא מעניין עבור בן הזוג ומונעים מעצמכם דברים נעימים רבים אחרים.
במציאות, משפחה מאושרת – זו לא בהכרח משפחה שנוסעת יחד לנופש, צופה ביחד בטלוויזיה או נאספת ביחד לארוחת ערב. אלא כזאת שנהנית מכל זה.