לאן היא נעלמה
איזו חמודה היא הייתה, החברה הכי קולית שלי. תמיד ידעה להגיד את המילה הנכונה. איזה מלכות לילה היינו, כמה שעות היינו מבלות יחד בטלפון, מעודדות, צוחקות בוכות, מעבירות זמן איכות. ידענו הכל אחת על השנייה כל הזמן. עד ש... היא פגשה את אהוב ליבה. כבר אז היו סימני היעלמות אבל זה לא היה נורא, אבל עכשיו...
לפעמים אני מגיעה לתל אביב ונזכרת בלילות ללא שינה יחד, בצחוקים, עם חברים וחברות. עשינו צבא ביחד, למדנו יחד, לילות ללא שינה לומדות למבחנים, יוצאות להפסקת סיגריה. היא הייתה זו שעודדה אותי במצבי המשבר הכי קשים שלי, כשחוויתי אהבה נכזבת כשהיה לי משבר בלימודים ואני הרמתי אותה על הרגליים כשנפרדה מהחבר הקודם.
ועכשיו, אחרי שהתחתנה, גם כשאנו מתראות זה הופך לחצי פגישה וגם שיחות הטלפון הארוכות שלנו שנמשכו אל תוך הלילה, הולכות ונהיות קצרות וענייניות. בהמשך נולד הילד הראשון ולאט ובבטחה היא מתאדה לי לגמרי. נכון, זוגיות זה חשוב ואני מפרגנת לזמן האיכות שלה עם בעלה, אבל אני חושבת שיש מקום לשלב גם חברות חברים במערכות יחסים, גם אם זה במינון מופחת.
ולא, שעשיתי משהו לא בסדר, או אמרתי משהו. להיפך, קפצתי לבקר, הרמתי טלפון, שאלתי אם צריך עזרה, הייתי בקשר, והיא אף פעם לא טרחה שזה יהיה הדדי. עד היום אני לא מבינה מה שם...
נישואין וחברות : למצוא את דרך האמצע
עכשיו, אחרי שנגענו בשני צידי המתרס, אנו יודעים שבמקרים אלה תמיד יש מי שנפגע. לכן, למרות שרק לא מזמן התחתנת, ולמרות שאת מאוד אהבת את בעלך, זו תהיה טעות למחוק חברויות ישנות וטובות. אין סיבה לעשות זאת.
לעיתים צריך לגוון, להתאוורר, לנהל שיחת חברות שאינה קשורה לענייני בית, ילדים, לידות ומתכונים. אגב, זה גם יכול לתרום לזוגיות. קצת לצאת מהמסגרת, להעלות זיכרונות, להתעדכן.
אל תשכחי שבסוף הערב את חוזרת מלאת געגועים לבעלך.