תחילת המשבר
משבר הקריירה מגיע כשהמטרות כבר לא עונות על הצרכים. המטרות שניסית להשיג לפני כחמש שנים, נמסו כשלג. אתה מבין שאינך מאושר עוד ועיקר החיים כמו גם החלומות נבלעו בתוך אבק הבעיות היומיומיות.
זה יכול להגיע בשלבים או בפתאומיות
לפעמים המשבר מגיע ביום אחד. אולי לא קיבלת העלאה שציפית לה, אולי מוות של מישהו קרוב שבר אותך ואולי פשוט התאהבת. קורה שהשתנתה הפוליטיקה בחברה שלך ונדמה לך, שהעבודה שלך הפכה ללא חשובה. שינויים גלובליים יכולים להתבטא בחיי היומיום ולגרום למשבר הקריירה.
סימנים למשבר הקריירה
- אתה לא מחבב את העמיתים לעבודה או את המנהל, למרות שפעם מצאת שהם די חביבים.
- אתה לא רוצה יותר לקום וללכת כל יום לעבודה.
- משעמם לך, אתה מפוזר, הכול מעצבן אותך.
- נדמה לך שאתה נקרע בין שני מסלולי חיים.
- נדמה לך שאצל כל הסובבים אותך הכול בסדר ורק אתה כזה מסכן.
- אין לך כוח לכלום ואף אחד לא צריך אותך ואף אחד לא מתעניין בשלומך.
- אתה לא יכול לקבל החלטות חשובות, שואל לעצות אצל כל אחד.
- אתה מצטער על החלטות שעשית בעבר.
- אתה כועס על אנשים. בגללם, כפי שנדמה לך, אתה נמצא במצב הנוכחי.
אך תתעלם מהרגשות שלך
אם רע לך, אם נדמה לך שהגיע משבר הקריירה, אז קרוב לוודאי זה באמת כך ואין צורך להתחבא מזה עוד יותר רחוק. ככל שתאריך בחיים האלו, כך יהיה גרוע יותר עבורך. תברר עם עצמך מה קורה ותפטור את הבעיה.
ממה להתחיל
תחילה תחפור בתוך עצמך וברגשות שלך. תחשוב, מה הביא אותך למצב הזה, מתי ואיך זה קרה. תחשוב, האם אתה יכול לשפר את המצב, בעודך עובד בחברה הנוכחית או שעדיף לך להחליף סביבה. תשאל את עצמך, מה אתה רוצה, מה המטרה של החיים שלך, מה חשוב לך ומה העיקר נכון להיום.
לא. אתה לא סתם צריך לקחת עפרון ונייר ולרשום את כל השלבים - אתה זקוק להערכה רצינית שתיקח שבועות או אפילו חודשים. אנשים מסוימים נתקעים כל כך עמוק בתוך המשבר, שלא מוצאים בעצמם שום כוח לשום מהלך רציני - יהיה זה קידום בעבודה או מעבר לחברה אחרת. לפעמים צריך להסתכל על החיים מהצד, כדי לראות את שורש הבעיה.
מה מפריע לנו לזוז מהמקום
בדרך כלל זה אחריות לפני המשפחה ופחד להיראות בעיני מישהו כאדם חלש. כן, כמעט לכל אחד מאיתנו יש מישהו שתלוי בנו ובמשכורת שלנו. אלה יכולים להיות הורים, ילדים, בני זוג לחיים. ורבים דבקים בתירוצים אלה, בעודם מונעים מעצמם מהלכים חשובים.
"אין לי זכות לזרוק הכול - יש לי את ההורים המבוגרים שלי על הכתפיים." "אני לא יכול להרשות לעצמי ללכת מהמקום הזה. מה הילדים יחשבו על אבא שלהם?" "נניח אני אעזוב את העבודה הזאת ואנסה את מזלי במקום אחר. ומה אם לא יצא מזה כלום? אני לא רוצה להראות ככלומניק בעיני הקרובים." כל התירוצים האלה מפריעים לנו לקחת ברצינות את פתרון הבעיה.
להאשים מישהו בבעיות שלך זה עוד יותר גרוע. אתה מתחיל לרחם על עצמך ולוקח מעצמך שמחה וכוח. כתוצאה מכך נדמה לך, שאתה הבנאדם הכי מסכן בעולם ושום דבר כבר לא יעזור לך. "אח, אילו ההורים לא היו מכריחים אותי ללכת לרפואה, הייתי עורך דין מצליח. הם אשמים בכל," - זאת פסיכולוגיה של מחשבה כזאת.
נצטרך לצער אותך. אתה בנאדם מבוגר ואתה בעצמך נושא אחריות על החיים שלך. יתכן שההורים הכריחו אותך לעסוק במשהו שאתה לא אוהב, אבל זה היה מזמן. גדלת ואתה יכול למצוא בעצמך את הכוחות לשנות הכול. אפשר הרי להתחיל מקטן. אבל אם אינך עושה דבר כדי להגשים את החלומות שלך, רק אתה אשם בזה.
ותזכור, המשפחה שלך רוצה לראות אותך מאושר. אם העבודה לא גורמת לך אושר, זה יבוא לידי ביטוי גם אצל המשפחה והקרובים שלך. הם ירגישו שאתה לא מאושר מהחיים, למרות שיכול להיות שאתה לא אומר להם דבר ולא מתלונן. החובה המוטלת על כך - לפתור את משבר הקריירה ולחיות לפי הרצונות שלך.
כולם רק ירוויחו מזה והמשפחה תבין אותך ותתמוך בך. אל תחביא את הראש בתוך החול, בעודך מסתתר מדרכים אפשריות כפי שנאמר, בעיה שיודעים אותה עדיפה על אי ידיעה קרבה. במילים אחרות, אנחנו יכולים לא לאהוב את העבודה שלנו, אבל אנחנו מכירים אותה, אנחנו רגילים אליה ופשוט פוחדים לשנות משהו. בפחד הזה קיימת החולשה שלך.זה מאוד עצוב. האפשרות להעביר עוד עשר שנים בעשיית משהו שאתה שונא, מפחידה יותר מכל שינוי שהוא.
נדמה לנו שאנחנו יודעים את האמת אבל זה לא כך
אנשים הנמצאים במצב של משבר הקריירה, הם בעלי יכולת נפלאה לדעת הכול מראש. על כל חוסר מזל יש להם הסברים למה אינם יכולים לשנות את חייהם. נדמה להם משהו והם כבר בונים תיאורית מדע. "אני לא יכול לעסוק בעבודה זו כי יש שם תחרוט גדולה".
"אני לעולם לא אצליח יותר להרוויח כל כך הרבה כסף." , אני בטוח שהמשפחה לא תראה בעין יפה את העובדה שאני אלך לסביבה אחרת". אבל אם אפילו לא שאלת אותם, אם לא עשית סקירה יסודית של השוק, איך אתה יכול להיות בטוח - הרי ההחלטה לגבי הקריירה שלך מבוססת על הצעות. תהיה אמיתי עם עצמך, ואם אתה לא בטוח במאה אחוז תנסה לגלות את האמת. ובשום אופן אל תכסה על ידי כך את העצלנות שלך.
הערכה עצמית גבוהה
עוד תירוץ אהוב:"אני לא יכול לזרוק את העבודה הזאת. מה הם יעשו בלעדיי? החברה תקרוס!" מה הקשר אליהם, אם בגלל זה אתה הולך נגד החלומות והמטרות של עצמך. תיקח אוויר ותעשה את הצעד הזה. אין אנשים שאין להם תחליף. העיקר לא לאבד את חוש ההומור.
תציב מטרה ותחפש פתרון
ברגע שתבין מה אתה רוצה, תחשב דרכים אפשריות ותיגש לעניין.
מצא תמיכה
המשפחה שלך, החברים, העמיתים - מקור מצוין לרעיונות ומידע, אם תסמוך עליהם ותשאל לעצה. ייתכן שהם ימליצו לך על פתרון מקורי. תאסוף כמה שיותר דעות, אבל אל תרשה להם להרוס את ההבנה העצמית שרכשת.
תחיה בשלמות
כמה שזה לא עצוב, רבים נושאים את העבודה שלהם מבלי לנסות אפילו פעם אחת את מזלם בהישגים בקריירה. למשל הוא, היוצא לפנסיה, עייף ומסכן ובקרוב אדם שכולם ישכחו אותו: הרמת כוסית, מתנה למזכרת, לחיצת ידיים של העמיתים. ומה נשאר בזיכרון? - שלושים שנה של עבודה יומיומית. חיי מקצוע לא צריכים להיגמר כך. אתה צריך ללכת לפנסיה מאושר, עם תחושה שעשית את מה שצריך, לראות תוצאות שהשגת ולחוש את ההשקעה שלך. לכן, כשאתה מגלה את משבר הקריירה שלך, תעשה החלטה נכונה בזמן.
העתיד שלך תלוי רק בך אז למה אתה מחכה?!
ייתכן שעכשיו אתה נמצא בעבודה הכי טובה, אבל יש לך ניסיון ותכונות שיעזרו לך לזוז מנקודה מתה ולמצוא את עצמך. ברגע שתבין, שחוסר המעשה לא יביא לשום דבר ושהכול תלוי רק בך, אתה תהיה על דרך נכונה. קח את ההבנה החדשה של החיים ותבנה עלייה את העתיד שלך.