תופתעו לשמוע, אבל הילדים והילדות שלכם רוצים לעזור במטלות הביתיות. ישנו סיכוי לא רע שהם עדיין לא מודעים לכך, אבל ברגע שיתחילו לקחת חלק פעיל במילוי המטלות הביתיות, הדבר יגרום לעלייה בדימוי העצמי ובחיזוק תחושת הערך העצמי להם. בנוסף לכך, מרגע שיחילו לתרום, מבלי שתרגישו גם היחס שלכם כלפיהם ישתנה – שימו לב לתת חיזוקים חיוביים לילד כשהוא עוזר כדי לגרום לו להבין שהתנהגות כזאת היא רצויה ומוערכת.
בין אם אתם מאמינים בכך ובין אם לא, כל הורה באשר הוא יתייחס בצורה מכבדת יותר לילד שמסייע לפנות את השולחן, שלוקח את פח האשפה בצאתו מן הבית ושמסדר את מיטתו כשהוא קם בבוקר מאשר לילד שמרגיש כאילו שהוא נסיך שיש לשרת ושאינו נוקף אצבע. מעבר לכל זה, שיתוף הילדים במטלות הביתיות יכול לתרום להם בצורה בלתי רגילה ולהעניק להם כלים פרקטיים כמו גם כלים מחשבתיים להתמודדות עם החיים.
לכן, כמעט כמו שחוסך שבטו שונא בנו, גם חוסך השתתפות במטלות הביתיות, פוגע בסופו של דבר לא רק בבנו אלא גם בבתו, בעצמו ובמערכת היחסים שלהם. תפיסת האחריות האישית של הילדים הכוללת מטלות תגרום להם להעריך הכל יותר טוב, גם את העבודה שלכם, גם את החופש שלכם וגם, כמון את החופש שלהם יהיה מעבודה ברגע שיסיימו את העבודות והמטלות שלהם.
אנחנו בטוחים שעם קצת יצירתיות תצליחו בסופו של דבר ליצור מערכת משומנת בה כל אחד מבני המשפחה תורם את חלקו בבית וכך לא רק שתהיו מגובשים ומאוחדים יותר ולא רק שהיחסים בין בני הבית יהיו סימטריים יותר, אלא שביום בהיר אחד תגלו שהחיים שלכם הרבה יותר קלים, שהגב כבר הרבה פחות כואב ושיש לכם הרבה יותר זמן פנוי מאי פעם. מומלץ לנסות את זה בבית.
המילים היפות
חשוב לחנך את הילדים מגיל צעיר לתרבות שיחה הולמת, כמו למשל להגיד 'תודה' כשעושים עבורם משהו ו-'סליחה' כאשר הם פגעו במישהו או אפילו סתם רוצים לעבור דרך אדם שעומד בדרכם, "בבקשה" כשהם מבקשים משהו או אפילו מושיטים משהו שביקשו מהם, להתעניין בשלומם של קרוביו ומכריו על ידי התעניינות בשלומם וכמובן להקנות להם כישורי שיחה והבנת המונח 'תרבות שיחה' ותור מי לדבר כדי שלא יהיו מרוכזים מדי בעצמם אבל יידעו שיש גם להם, כמובן, זכות להגיב על מה שאומרים.