הגליטוז יכול להיות דבר קבוע או להופיע מפעם לפעם. כל אחד לפחות פעם בחיים חווה את הסיטואציה הזאת ולרבע מאוכלוסיית המבוגרים ריח רע מהפה - זן בעיה מתמדת..
עניין הגליטוז הוא שבעליו לעתים מתרגל לריח ולא מרגיש אותו. והסובבים ה"מנומסים" אפילו לא ינסו לחשוב לפגוע בבן אדם בסיפור על נשימתו הלא רעננה. בין היתר, הרבה יותר נכון היה לרמוז על הבעיה הנוכחת. כך שאפשר למנוע את האי נעימות שבשיחה ובמקרים מסוימים - למנוע מחלה מסוכנת.
קורה מצב מנוגד - הבנאדם מודע לבעית הריח הרע מהפה, אבל במקום לנסות ולמנוע אותו, הוא מנסה להסתיר אותו היטב. כתוצאה מכך, הבנאדם מתרכז ב"דפקט" של עצמו, לא חושב על חייו האישיים ומנסה פחות לתקשר עם הזולת. על ידי כך אפשר להגיע לדפרסיה. בפסיכיאטריה ידועים גם מקרים, כשהתנהגות דומה נבעה בגלל חוסר ריח, כאשר המטופל פשוט המציא אותו (המצב הזה נקרא פאסבדוגליטוז).
כמו בכל מחלה, בגליטוז, כדאי לא להגיע לקיצוניות אלא להבין את נוכחות הבעיה ולהתחיל לעבוד על סילוקה. הרי ברור שעם ריח רע מהפה ניתן בהחלט להתמודד.היכן "מריחים" את הבעיה?
המוקם הנפוץ ביותר ליצירת ריח רע מהפה הוא חלל הפה. המקרה הפשוט ביותר - זה שיניים ולשון שלא מצוחצחים היטב ובתדירות מספיק גבוהה. שאריות האוכל מתערבבות עם החיידקים החיים בדרך כלל בין השיניים, על קצה החניכיים ועל הלשון. תוצר הפסולת שנוצר גורם לניחוח לא רצוי. באותו האופן נוצר ריח רע כשהאדם לוקה הקריאס ומחלת חניכיים כמו גינגיביט, פרדוניט ופרדונטוז.
גם אבן שן מייצרת ריח לא נעים מהפה. מקור הריח יכולים להיות גם שיניים תותבות שלא נוקו היטב. ריח לא רענן נובע גם כשחלל הפה יבש, כשיש בעיה בבלוטות הרוק, נטילת תרופות מסוג מסויים ואפילו כשנושמים דרך הפה. כשיש קסרוסטמיה הרוק אינו שוטף באופן מספק את חלל הפה מה שגורם לאותם תהליכי הריקבון.
הכל הרבה יותר עמוק.
ומה אם השיניים, החניכיים והלשון בריאים ומצוחצחים "עד כדי ברק", אך הריח לא נעלם בכל זאת? במקרה כזה צריך להזכר במה שאכלתם זמן מה לפני הופעתו. מכיוון שבצל, שום וסוגים מסויימים של גבינות אשר בתהליך העיכול מייצרים חומצות שנשאבות לתוך הדם ויוצאות מהמערכת דרך הריאות גורמים נוספים לריח. וזה שעישון ואלכוהול גם לא מועילים לניחוח נעים מהפה זה גם כן דבר בטוח.
עוד סיבה לגליטוז- בעיה בדרכי הנשימה. תהליכים דלקתיים באף (ריניטים וסינוסים) דלקת שקדים, ברונכיטיס וטוברקולוזיס, אבצס ומגרעות הנוצרות על הריאות מתלווים בהרס רקמות. בגלל הסיבות הנ"ל האוויר הננשף יתלווה בריח לא נעים של מוגלה.מקור הריח יכולה להיות גם בעיה במערכת העיכול. כיב קיבה ומחלות אחרות שנגרמות עקב חומציות מוגברת או על ידי חיידקים. מזון שלא מעוכל היטב ושוכב הרבה זמן בדופן הקיבה בהחלט תורם לריח לא נעים מהפה. בדרך כלל אנשים שיש להם בעיות עיכול הם בעלי לשון צהובה ותחושת טעם מר בפה.
ריח ספציפי במחלות מסויימות יכול להראות על התפתחות של מחלה כרונית מסוכנת. כך ניתן לזהות ריח של ריקבון אצל חולים שהכבד שלהם נפגע. ריח אחר מראה על בעיות בכליות וריח של אציטון אצל חולי הסכרת מזהיר מפני כניסת החולה למצב של קומה. דרך אגב, ריח לא נעים מהפה יכול להופיע אצל מעריצים של דיאטות חריפות בגלל קבלת מזון נדירה או אכילה של אותם סוגים של מזון. ובכן, הבנו פחות או יותר את הנסיבות וכעת צצה השאלה: "מה לעשות?"
מה לעשות
תחילה יש להסדיר את עניין ההיגיינה של חלל הפה. יש לצחצח את השיניים פעמיים ביום אחרי ארוחת הבוקר ולפני השינה. יש לצחצח בצורות מעגליות בכל איזור השיניים. יחד עם השיניים יש לצחצח את הלשון - בשביל זה אפשר להשתמש במברשת שיניים רכה או במברשת מיוחדת ללשון. יש לבחור במשחה שמכילה פלורואיד וקלציום (זה יעזור לחזק את אמייל השן) ובתוספת של חומרים אנטיספטיים (הם יורידו את רמת הבקטריות וייטיבו עם מצב החניכיים). אחרי האוכל מומלץ לשטוף את הפה במים במשך דקה או שתיים וללעוס מסטיק ללא סוכר. אם האוכל נתקע בין השיניים יש להוציאו בעזרת חוט דנטלי.
יש לשנות את דעתכם על רופאי השיניים - הזמנים בהם קליניקות השיניים נחשבו לאירגוני הגסטפו חלפו מזמן. השתנה גם הציוד וגם היחס לפציאנט.
אם הכל בסדר עם חלל הפה והריח הרע עדיינן נוכח, יש לבקר אצל רופא המשפחה. הוא יעריך את הסיבה לריח וייקבע טיפול מומלץ . כך תתפטרו גם מהגליטוז וגם מהמחלה שגרמה לו להופיע.
תעשו את זה מיד
מה לעשות אם הביקור אצל הרופא מסיבה זו או אחרת נדחה ויש צורך דחוף להתפטר מהריח? יש כמה אפשרויות:
- לאכול תפוח עץ או גזר טרי - הם ינקו את השיניים. והתאית שהם מכילים "תאסוף" אל עצמה מספר חומרים בעלי ריח רע שיש בקיבה.
- כדי לשבור את הריח שנגרם עקב מאכל מסויים, אפשר ללעוס שמיר, סלרי, פטרוזיליה, מנטה או אניס.
- כדי להעלים את הבקטריות מאיזור חלל הפה, יש לשטוף את הפה בתערובת צמחים כמו אקוליפטוס ורוזמרין. תה עשוי חזק הוא בעל אפקט מועיל לא פחות.
- אם הגליטוז הופיע בגלל בעיות עיכול יש לבקר פעמיים בשנה אצל רופא אף אוזן גרון וגם לשטוף את הפה בצמחים כמו פרופוליוס.