בדיקת השדיים לגלוי מוקדם של סרטן השד

נוכח נתונים אלו ראוי שכל אישה תוודא שהיא עושה את כל הנדרש על מנת לגלות את סרטן השד במועד המוקדם ביותר.
מהו הנדרש? תלוי בגילך, בהיסטוריה המשפחתית שלך, בתרופות שאת נוטלת ובגורמים נוספים שיפורטו בהמשך.

עד גיל 40 לא נהוג לבצע ממוגרפיה, שהיא בדיקת רנטגן של השדיים, מפאת צפיפותו הגבוהה של השד.
ולכן עד גיל זה כדאי שכל אישה תבדוק את שדיה במו ידיה פעם בחודש ופעמיים בשנה על ידי רופא מיומן.
בהמשך אסביר כיצד מבצעים בדיקה עצמית של השדיים וכרגע אציין שרופא מיומן לבדיקת שד הוא רופא שמעיד על עצמו ככזה. זה יכול להיות רופא משפחה, רופא כללי, רופא פנימי, רופא נשים ורופא כירורג.
רופא שאינו מיומן בבדיקה זאת יודיע לך שאינו מבצע בדיקה זו ויפנה אותך לרופא המתאים.
בדיקת הרופא כוללת את בדיקת השד עצמו, איזור הפטמה ואיזור בית השחי.
כאשר מופיע ממצא חשוד ידע הרופא לבצע או להפנותך לשלבים הבאים שעשויים לכלול אולטרהסאונד של השדיים, ממוגרפיה, דיקור במחט עדינה [FNA] עד ביופסיה פתוחה.
המלצות האיגוד של הכירורגים בארה"ב הן שבגילאים שבין 40 ל 50 נהוג לעשות ממוגרפיה ובדיקת אולטרהסאונד כל שנה.
בגילאים 50-60 כל שנה וחצי ולאחר מכן כל שנתיים.
זכרי שבדיקת הממוגרפיה תקפה רק ב 90% מהמקרים וחובה לכן לתגברה בבדיקת אולטרהסאונד גם אם הראשונה תקינה.

אני נוהג ללמד כל אישה שבטיפולי, כולל צעירות בנות 18-20 לעשות לעצמן בדיקת שדיים.
אף כי שכיחות סרטן השד בגילאים אלו היא נמוכה, לימוד וחינוך הנשים לבצע את הבדיקה העצמית תיתן להן יתרון בשנים שיבואו בהמשך.

בדיקה עצמית
מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
פעם בחודש מספר ימים אחרי תחילת המחזור החודשי, שאז השדיים פחות גדושים ופחות רגישים.
ראוי לסמן זאת ביומן וכל יקל עליך להקפיד על ביצוע הבדיקה במועדים קבועים.

איך בודקים?
ראשית חוכמה הסתכלי על השדיים שלך ולמדי את צורתם ואת צורת ומבנה העור המחפה אותן. לעתים שינויים בעור החיצוני מרמזים על בעיה כמו למשל עור הנראה כמו קליפתו של תפוז [בליטות ושקעים זערוריים.]
את תהליך ההסתכלות עשי כשפעם אחת ידייך מורמות ופעם אחת כשהן למטה.
הסתכלות מיוחדת נדרשת לאיזור הפטמות. אם כי פטמה שקועה די שכיחה ואינה מעידה על בעיה, לעתים דווקא פטמה שקועה, כשקודם לא היתה כזאת מעידה על בעיה.

לאחר שלב ההסתכלות מגיע שלב המישוש. מוטב שהמישוש יעשה לאחר שמרחת קרם על השדיים להקל על פעולת המישוש. מוטב שהמישוש יעשה בעת שאת שוכבת על גבך וממששת את השד עם היד הנגדית כאשר היד שבאותו צד של השד הנבדק תהיה מורמת או מונחת מאחורי הראש. המישוש יעשה בתנועות סיבוביות תוך שאת מתקדמת עם תנועת השעון או בכוון הפוך.
מטרת הבדיקה המישושית היא לאתר גושים.

כמה מילים על גושים בשדיים:
גידולים שפירים, לא-סרטניים הם בדרך כלל כדוריים או אליפטיים בעלי גבול חד וברור. הם ניתנים לתזוזה לכל הכוונים ולעתים קרובות הם מאד רגישים. עוד אופייני להם שהם "משנים מקום" ומדי פעם תמצאי אותם במקומות שונים. גידולים סרטניים הם פחות מוגדרים בגבולותיהם משום שהם מתפשטים לרקמות הסמוכות. הם נוקשים יותר ומקובעים בתוך רקמת השד ואינם ניידים.
המשך שלב המישוש נעשה בישיבה והפעם בדקי כל שד בשתי ידיך, תוך שאת חופנת את השד בין האגודל לבין שאר האצבעות. שוב, המטרה היא חיפוש גושים חריגים.
השלב הבא הוא חיפוש גושים באיזור הפטמה. הבדיקה מבוצעת כך כשהאגודל "נכנסת" ממש לתוך הפטמה ושאר האצבעות לוחצות מסביב.

האם יש לך הפרשה מאחד השדיים?
לעתים ישנה הפרשה עצמונית גם ללא לחיצה ולעתים רק בעת לחיצה.
ההפרשה יכולה להיות שקופה, חלבית, ירוקה, שחורה או דמית.
כאשר את מבחינה בהפרשה כלשהיא אנא פני לרופא המיומן בנושא זה. לרוב אין בכך כל בעיה.

כאשר במשפחתך היסטוריה של סרטן שד, כולל במשפחת אביך ראוי שתתייעצי על כך עם הרופא שלך. לעתים יש גם צורך לעשות בדיקות דם לגלוי גורם גנטי לסרטן [BRCA].

בדיקת השד עשויה להמשך 5-10 דקות והיא "שווה" את הזמן הנדרש לה.
אני מאיץ בך לספר על נושא זה לחברותיך על מנת שגם בריאותן תישמר.

גורמים המעודדים התפתחות סרטן שד:
לא לגבי כל הגורמים ישנה תמימות דעים בין כל החוקרים וכל המחקרים.
v היסטוריה במשפחה
v השמנה
v נטילת גלולות למניעת הריון
v נטילת הורמון תחליפי
v חיים רווי מתח
v נשאות של הגורם הגנטי [BRCA].
בקרב נשים אלו המעקב צמוד ותכוף יותר.

הערה על עצמי ועל מיומנותי
במקצועי הנני רופא נשים מומחה אך במהלך ההשתלמות בכירורגיה, שעשיתי בזמן התמחותי ברפואת נשים, התנדבתי בתחנה לבדיקת השד ועשיתי זאת זמן רב עד שצברתי מספיק נסיון. אני מבצע בדיקה שגרתית של השדיים וגם מלמד את הנשים לעשות בדיקה עצמית.

ד"ר שרגא וקסלר

רופא נשים בכיר מנתח ומיילד
מנהל מכון "שער" לבריאות האישה
http://www.genicolog.net